לפעמים גם סרט בינוני זוכה לפסקול מושלם.
סצנת הקרב המסיימת הסרט מצטיינת לו רק בגלל הפסקול והעריכה שמביאים את הקרב לשיאו הפילמאי של הסרט.
השימוש של המלחין האיטלקי פרנצ'סקו די מאסי בסצינה במוזיקה בארוקית הכולל שימוש באורגן כנסיות בשילוב עם מוזיקת מערבוני ספגטי איטלקיים מדגיש את ה"גראנד פינאליות" של הסצינה ומעניק לה חשיבות הרואית בו הגיבור מתגבר על הנמסיס שלו.
יחד עם העריכה המצוינת הפילמאית והמוזיקאלית - השימוש בהילוך איטי ברגעים הדרמטיים, התגובת של הדמויות להתפתחות הקרב, השימוש בכינורות להגברת הקצב על מנת להדגיש התעלות פיזית ( דקה 2.42 סצינה) ושבירה רוחנית ( דק' 3.28), השילוב של האורגן הכנסייתי שמצהיר על דרמטיות כבדת ראש בפתיח והשהיית המתח בהמשך -
מעניקים לצופה משהו לא צפוי בסרט אקשן - קתרזיס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה